תסמונת המעי הרגיז
רפלקסולוגיה, שיטת פאולה, ביופידבק, אוסטאופתיה, שיאצו, צמחים סיניים, סוג'וק, צמחי מרפא | הרבליזם, שיטת אייפק - ipec, נטורופתיה , עיסוי, רפואה סינית | דיקור, כירופרקטיקה
תסמונת המעי הרגיז הינה מקבץ של תסמינים במערכת העיכול הנובעים מליקויים בהתכווצויות המעיים. תסמונת המעי הרגיז הינה אחת מהפרעות מערכת העיכול הנפוצה ביותר.
ישנו קושי רב באבחון המחלה בשל חוסר ממצאים פתולוגיים בבדיקות שגרתיות לאבחון הפרעות במערכת העיכול. בשל כך האבחון מתבצע על ידי שלילה של מחלות שונות העלולות להופיע במערכת העיכול כגון קרוהן, קוליטיס ואי סבילות ללקטוז.
ישנם מספר קריטריונים לאבחון התסמונת:
- כאבים ותחושת אי נוחות במערכת העיכול בשלושת החודשים האחרונים לפחות.
- ישנה הקלה בתסמינים לאחר יציאת צואה.
- התסמינים מופיעים בליווי שינוי בתדירות יציאות צואה.
- התסמינים מופיעים בליווי שינוי בצורת הצואה (עצירות או שלשולים).
הגורמים להופעת תסמונת המעי הרגיז אינם ידועים עדיין אך יש מספר סברות:
-
פגיעה בתנועת המעיים: תנועת מעיים לא תקינה היכולה לנבוע מפגיעה בשרירים אשר אחראים על התכווצות מערכת העיכול והנעת המזון דרך המעיים אל מחוץ לגוף. כאשר יש התכווצויות מרובות עלול החולה לסבול משלשול וכאשר יש התכווצויות מועטות מהרגיל עלול החולה לסבול מעצירות.
-
רגישות מוגברת לכאב במעיים: תיתכן פגיעה עצבית הגורמת לרגישות יתר במעיים. תחושת נפיחות הנמוכה באופן יחסי לאוכלוסייה או תחושת מלאות במעיים עלולה לגרום עקב הרגישות לתחושת כאב או לרצון עז ליציאה.
-
מתח ולחץ נפשי: נראה קשר בין מצבי לחץ נפשי, חרדה ודיכאון לבין תסמונת המעי הרגיז.
-
מחלות זיהומיות במערכת העיכול עלולות לזרז את התפרצות התסמונת.
-
הורמונים: נמצא כי נשים סובלות פי שלושה מגברים ופעמים רבות ישנה החמרה בזמן הסמוך לקבלת הוסת או בזמן הוסת עצמה. לאור ממצאים אלו מסיקים כי ייתכן שאחד הגורמים הוא הורמונלי.
סימפטומים לתסמונת המעי הרגיז:
- כאבי בטן שלרוב חולפים לאחר יציאה
- גזים ותחושת נפיחות
- עצירות או שלשולים ולעיתים אף שניהם במקביל
- בחילות
- הופעת ריר בצואה
- שינויים במרקמי הצואה
- גיהוקים תכופים
- תחושת מלאות גם לאחר יציאה
- צרבות
- מאמץ בזמן יציאה
הסימפטומים אינם חייבים להופיע באופן רצוף אצל חולה. פעמים רבות הסימפטומים מופיעים לפרקים ובעוצמה ותדירות שונה. כאשר ישנה התפרצות חריפה של סימפטומים עלולה להיות פגיעה באיכות החיים של החולה.